תב"ע
תב"ע הוא ראשי התיבות של המילים "תכנית בניין עיר". כמעט לכל קרקע בארץ ישנו ייעוד מסויים אשר מגדיר מה מותר ומה אסור לבנות בו. שימושים נפוצים לקרקע הם שימושים כגון: מגורים, מסחר, תעשייה ועוד. הוצאה של היתר בנייה יכולה להיעשות רק על פי התב"ע המאושרת לאותו המקום. כך לדוגמא, בקרקע המאושרת בתב"ע למגורים לא ניתן לבנות מבנה מסחר, וכן להיפך – בקרקע המיועדת למסחר לא ניתן לבנות מבני מגורים.
ממה מורכב התב"ע?
התבע מורכב משני חלקים: תשריט ותקנון, ושני חלקים אלו הם חשובים ומשלימים האחד את השני. התשריט הינו מפה גרפית ובה נצבעים הייעודים השונים. בנוסף בתשריט ישנם נתונים גרפיים נוספים כגון: קווי בניין: מבנין להריסה, קויי בניין עיליית ותחתיים. בתקנות ישנם את כל ההוראות הנוגעות לתב"ע: מן נותנים ראשוניים כגון החלקה עליה חלה התב"ע ועד הוראות הבינוי המפורטות
הגשת תב"ע בנוהל מבא"ת
משנת 2011 כל תכנית מוזנת למערכת של משרד הפנים על ידי עורך התכנית. שלב זה הינו חלק מהגשת התכנית והוא נעשה לפני ההגשה הרשמית לרשויות. מכיוון שהגשה זו הינה ממוחשבת יש צורך להגדר בדייקנות את כל הדרישות הנצרכות וכן להיעזר בהרשאות המתאימות. משום כך למשימה זו יתאים רק משרד גדול ומנוסה, המכירים את כל הפרטים הנדרשים.
מדוע לשנות תב"ע
במקומות רבים זכויות הבנייה אשר מאושרות למגרש הינם ישנות ואינם מתאימות לפיתוח שחל באזור בשנים האחרונות. משום כך ניתן להשיג במקומות אלו אחוזי בנייה נוספים באמצעות הגשת תב"ע מפורטת נקודתית. משרדינו מתמחה בניצול מקסימלי של כל זכויות הבנייה אשר יכולות להינתן באיזור, ועל ידי כך להבטיח חשיבה יזמית מוצלחת. ניתן לראות דוגמאות של פרוייקטים בהם עסקנות בהגשת תב"ע נקודתית תחת הקטגורייה – בתכנון
